אש מאמרים מאמרים בנושאים מגוונים

ב"ה

כתב: ירון לוי מתנדב יד לאחים.

רחל אימנו, היא אחת מבין ארבע האימהות של עם ישראל. רעייתו העיקרית של יעקב ואם יוסף ובנימין.

רחל הייתה רועת צאן, בבית אביה לבן, בפדן ארם. היא הייתה יפת תואר ויפת מראה, בגיל 15 פגשה רחל ליד הבאר את יעקב, שנס על נפשו לארם בעצת אמו רבקה, לאחר הריב עם אחיו עשיו, כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו.

התורה מספרת שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה. מאחר שלא היה לו מוהר ובאותה תקופה היה צריך לשלם עבור נשיאת אישה, הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים לבן הסכים לעסקה המשתלמת ויעקב עבד קשה וחיכה לשאת את רחל לאישה..

היום המיוחל הגיע ולבן הזמין את כל אנשי הכפר לחגוג אתו את שמחת החתונה. כולם חגגו, חוץ מאחותה הבכורה של רחל, לאה, שנותרה עם עתיד שאיננו מזהיר כלל. ברגע שרחל תינשא ליעקב, עליה ייגזר להינשא לאחיו הרשע עשו. יעקב ועשו היו שני אחים ובדומה גם רחל ולאה שתי אחיות, לפיכך אמרו כולם: "הגדול לגדולה והקטן לקטנה" . יעקב לא האמין בלבן ולכן קבע מראש סימנים עם רחל על מנת לזהותה.

יעקב עמד מתחת לחופה והנה מגיעה הכלה. כיוון שההינומה כיסתה את פניה, אף אחד מהאורחים לא ראה שלבן החליף בין שתי בנותיו – ובעצם הכלה שעומדת מתחת לחופה, היא לא אחרת מאשר לאה. כאשר לאה הופיעה מתחת לחופה, היא מסרה את הסימנים שרחל גילתה לה. רחל, שידעה כי אחותה עלולה לסבול מהשפלה איומה אילו התחבולה תתגלה לעיני כל, העדיפה לוותר על בעלה, שבשבילו המתינה בסבלנות שבע שנים ארוכות וגם לקחת את הסיכון שהיא תיאלץ בסופו של דבר להינשא לעשו, רק על מנת למנוע מאחותה את הסבל והבושה הנוראה.

יעקב נדרש לעבוד 7 שנים נוספות עד שזכה לשאת לאישה את רחל.

בתורה כתוב במפורש כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה, אך לאה זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה עקרה. עניינים אלו גרמו לתחרות וקנאה בין האחיות.

רחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה, כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, דן ונפתלי, מבטאים את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה.

לאחר שנות עקרות, שגרמו לרחל כמעט להתייאש כפי שכתוב בבראשית, "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי" ילדה לבסוף רחל בן, וקראה לו יוסף, על שם שאסף אלוקים את חרפתה וכן כדי שיוסיף לה ה' עוד בן . לאחר 20 שנות שהות בחרן, מחליט יעקב לשוב לארץ כנען, המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, רחל החליטה לגנוב את ה"תרפים" מבית אביה ובכך לעקור את העבודה זרה מביתו. לבן רדף אחרי משפחת יעקב והאשים את יעקב בגניבה. הוא תבע לבצע חיפוש בכלי משפחתו, אולם רחל גילתה תושייה ועזות מצח כאשר התיישבה בערמומיות על התרפים והתנצלה בפני לבן שהיא אינה יכולה לקום בגלל אורח נשים.

כוחה של רחל נחלש מאד במסע דרומה: מפדן לגלעד, ומשם למחניים, לשכם ולבית לחם, בדרכה לאפרת, נפטרה רחל, במהלך לידת בנה השני. בנשמת אפה האחרונה קראה לרך הנולד בן-אוני, אולם יעקב שינה את שמו לבנימין. בת 36 הייתה רחל במותה.

המדרשים רואים ברחל אמנו אם קדושה, אשר הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו מנחם במילים:

"מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, ושבו בנים לגבולם"

קבר רחל הפך למוקד משיכה לנשים עקרות נשים המתקשות ללדת, ונשים המבקשות למצוא את בחיר לבן, מדי יום מגיעים אוטובוסים רבים של מתפללות לקבר רחל המגיעות לבקש ישועה מהאימא היקרה והמסורה, רחל אמנו שעל פי המדרש נקברה בבית לחם וויתרה על זכותה להיקבר במערת המכפלה לצעד בעלה יעקב ועם כל שאר האימהות, כדי להיות לעזר לבניה- עם ישראל. לאחר שיעקב ראה ברוח הקודש שבני ישראל יעברו שם בדרכם לגלות ורחל האימא המסורה תתפלל עליהם ותתחנן לקב"ה שיחזרו חזרה ויזכו לגאולה

יום פטירה של רחל הוא י"א חשוון ומצוין בעולם היהודי כולו. יהודים מכל רחבי העולם ורחבי הארץ עולים ביום פטירתה של רחל אימנו כדי להתפלל ולבקש ממנה לבקש ממנה כמו שמבקשים מאימא, בצורה הכי טבעית ובאמונה גמורה שרחל תדאג ובאהבת אם תתחנן לפני הקב"ה ותבקש עליהם רחמים.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, ארגון יד לאחים פועל במסירות נפש כדי לעזור לכל יהודי שנמצא בסכנה רוחנית וזקוק לעזרה. יד לאחים נאבק במיסיון ומושיט יד ליהודים שנפלו שבי לידיו. ארגון יד לאחים מפעיל מערך אדיר של עזרה לנשים שנמצאות בקשרים עם בני מיעוטים ומלחמה בהתבוללות.